076-8885367 התקשרו עכשיו

חוקרים מהמעבדה לחקר עטלפים באוניברסיטת תל אביב משתמשים בטכנולוגיית RFID UHF, אשר מסופקת ע”י חברת Readbee על מנת להבין ולעקוב אחרי תנועות העטלפים בעת כניסה ויציאה ממושבת העטלפים המלאכותית באוניברסיטת ת”א.

כתבה: Claire Swedberg תרגם: בן דמרי

מעבדת עטלפים הניורו-אקולוגית של אוניברסיטת ת”א כיום משתמשת בטכנולוגיית RFID ו- GPS בשביל להבין ולחקור את התנהגות העטלפים. על מנת להצליח לקבל מידע חיוני אשר יכול לעזור להבין את התנהגויוות האדם. הפיתרון, לעקוב אחרי תנועת העטלפים אשר ניכנסים ויוצאים מהמושבה המלאכותית הממוקמת באוניברסיטה. הטכנולוגה מסופקת על ידי חברת רידבי אשר משתמשת בחומרה של חברת Senitron האמריקאית.

המעקב אחרי המעופפים הקטנים טומן בתוכו אתגרים רבים. העטלפים שוקלים גרמים בודדים יכולים לעוף במהירות של כמעט 60 קמ”ש, ויכולים לשנות את כיוון התעופה במהירות של מצמוץ העין. עם כל אלה מעקב אחריהם יכול להביא תועלות רבות בתחום החקר האקולוגי טוען פרופסור יוסי יובל. במעבדה באוניברסיטת תל אביב חוקרים כיצד ובאיזה טכניקות העטלף משתמש כדי לתקשר עם הסביבה וזאת מכוון שמח העטלף לא שונה מזה של שאר היונקים כולל האדם. המחקר לא בודק רק את ביצועי הניווט שלהם אלא גם חוקר את השימוש בתכונת הסונר שלהם וגם את ההתנהגויות החברתיות שלהם וקבלת ההחלטות שלהם.

לטובת ביצוע כל המחקרים האלו, פותחה באוניברסיטת תל אביב מושבה מלאכותית לעטלפים. המושבה פתוחה והעטלפים נכנסים ויוצאים ממנה בצורה חופשית, “מתנדבים”. החוקרים רוצים לדעת מתי העטלף מגיע למושבה ומתי עוזב אותה ולכן לחלק מהעטלפים מוצמד GPS זעיר על הגב. יחידת ה- GPS מגיע עם סוללות ומיקרופון, בשביל להבין מה התנאים הסביבתיים של העטלף. הבעיה עם GPS שלא ניתן להתקין אותו על עטלפים קטנים מכיוון שהעטלף יכול לשאת עד 10% מהמשקל הכולל שלו. ולכן על המכשירים המותקנים על העטלף להיות זעירים וקלי משקל.

בנוסף, ציוד ה- GPS הזעיר עולה למעלה מ- 500 דולר ליחידה. בהרבה מקרים המכשיר נעלם או שפשוט העטלף לא חוזר בחזרה למושבה ואיתו גם ה-GPS. עקב העלות הגבוהה של ה- GPS כמות העטלפים הניתן לעקוב אחריהם קטנה והיכולת לבצע מחקר על כמות גדולה יורדת. החוקרים מעוניינים לזהות איזה עטלף נכנס ומתי ומתי עזב.

בשביל להבין מתי עטלף ניכנס ועזב את המושבה החוקרים משתמשים במצלמה אשר מוצבת בפתח המושבה ומסריטה את כל התנועות בלילה, בשביל לזהות כל עטלף מסמנים את העטלף עם צבע או סימן ואחד מהחוקרים יושב על כל שעות הוידיאו ומנתח את התנעות של העטלפים (כניסה ויציאה). בתהליך הזה יש המון בעיות עקב חוסר יכולת לזהות את עטלף פיספוסים, וטעויות אנוש.

בעבר קבוצת החוקרים התקינו RFID LF (תדר נמוך) בשביל לזהות את התנועות של העטלפים, הטמיעו מתחת לעור העטלף תג והעטלף עבר בתוך האנטנה שזאת קראה את העטלף. אך אחוזי הקריאה היו נמוכים, “הביצועים של המערכת הקודמת היו רחוקים מ- 100%” טוען פרופסור יובל. “בנוסף היו המון פיספוסים כאשר העטלף עף במהירות”.  כל זה לפני שהאוניברסיטה הכירה את חברת Readbee.

רידבי אשר נוסדה בשנת 2016 על מנת לספק פתרונות RFID מותאמים ללקוח בישראל. טוען מייסד ומקים החברה יוני הריס. טכנולוגיית ה- UHF בישראל מוגבלת לתדרים 915 ל 917 MHz. החברה הינה הנציגה הבעלדית של חברת Senitron האמריקאית בישראל. בשביל לאפשר מעקב אחרי מלאי ועוד פתרונות אחרים באמצעות RFID. 

חברת רידבי התחילה את הפרוייקט עם פרופ’ יוסי יובל בתחילת שנת 2018, ובמשך למעלה מחצי שנה פיתחו פתרון אוטומטי עם רמת אמינות הקרובה ל100% ללא התערבות אדם.

כאשר החברה הטכנולוגית לקחה על עצמה את הפרויקט האתגרי הזה, אומר הריס, “היינו חדשים בתחום חקר העטלפים”. נבחנו מבחר רב של תגי RFID על מנת להבין ולנתן את המשתנים השונים, וכאשר לא נמצא התג המתאים החברה ביצעv פיתוח לתג יחודי אשר יוכל לתת מענה לצורך, ופיתחה קולר אשר מכיל בתוכו את התג. המערכת מבצעת מעקב אחרי שני זני עטלפים, עטלפי פרות ועטלפי חרקים.

הקוראים מותקנים בפתח התעלה ומודדים אזור של מטר על מטר. Readbee התקינה מספר אנטנות המחוברות לשני קוראים. הקוראים והאנטנות הינם פיתuחם של חברת Senitron האמריקאית. הקוראים, מוצב אחד למעלה ואחד למטה על מנת להבטיח כיסוי מושלם וליצור יכולת לקרוא את התג ללא תלות בזווית כניסת העטלף למושבה. התוכנה של חברת Readbee ממוקמת על ענן ומקבלת נתונים אודות כמות הקריאות של התג, זמן הגעה, זהות התג, וגם כיווניות של תנועת התג (כניסה או יציאה), כל עוד העטלף ניכנס במהירות אשר מאפשרת זיהוי של שני הקוראים. לתג יש מספר ייחודי וספציפי לכל עטלף וניתן לאסוף על כל עטלף את הסטטיסטיקה שלו, כמו סוג עטלף, גיל, משקל וכו’. כל הנתונים האלו מאוחסנים לטובת איסוף נתונים למחקר.

כעת במקום לבזבז כמה שעות של צפייה בסרטוני וידיאו שצולמו כל הלילה עם פעילות העטלפים עד הבוקר, החוקר יכול לפתוח את התוכנה ופשוט לצפות בכל הנתונים שנאספו מהלילה כבר אחרי שעברו עיבוד וניתוח ולדעת מי ניכנס ויצא ומתי. בנוסף בכל בוקר נשלח לרשימת תפוצת המחקר דו”ח מסכם של כל הנתונים. הקוראים מתוכנתים להפסיק את הפעילות שלהם במהלך היום מכוון שהעטלפים הינם חיות ליליות, וכמו העטלף גם הקורא פועל מהשקיעה ועד לזריחה.

בינתיים העטלפים עונדים שרשרת RFID. הריס טוען שנבדקה האפשרות של הטמעת תג מתחת לעור העטלף (בדומה למה שיש לבעלי החיים כיום), אבל גילה שטכנולוגיית ה- UHF לא מספק את הסחורה בתנאים אלו. במקום זה עוצב קולר (שרשרת) על הצוואר של העטלף.  גם כאשר ניסו להטמיע את התג על התקני ה- GPS של העטלפים הייתה בעיית קריאה של התג.

לפיכך, הצוות של רידבי, המוביל על ידי המייסד המשותף הריס ובן דמרי, נבחר תג באורך של פחות מ-5 סנטימטר ורוחב של 0.8 ס”מ אשר עשוי מחומר פלסטיק עמיד בתנאים סביבתיים קשיים. התג חובר באמצעות שרשרת כדורית קטנה ומצופה בחומר פלסטיק אשר נעים למגע על מנת לא לפצוע את העטלף. “כעת אנו מקבלים עדכונים על בסיס יומי על העטלפים שניכנסים ויוצאים מהמושבה” אומר פרופסור יובל. “בנוסף אנו נערכים לקראת ניסוי על כמות גדולה של עטלפים על מנת לעקוב אחרי הפעילות היומית שלהם.

כשלב ראשוני תויגו עד כה 100 עטלפים אשר מבצעים מעקב אחרי הכניסה והיציאה מהמושבה. השלב הבא יהיה לאתר מתי הם ישנים או אוכלים. פרופסור יובל, מקווה להתקין קוראי RFID על קופסאות האוכל ולעקוב אחר העדפות מזון של עטלפים ואם הם מעדיפים לאכול יחד או לבד. בעתיד הוא גם רוצה לגלות האם הם ישנים ביחד וכמה זמן.

בטווח הארוך טוען פרופסור יובל שהיה רוצה לראות תגים אשר מוטמעים בעטלף על מנת לזהות את בעל החיים תג כזה מקנה יכולת טובה יותר למעקב, מבלי שהעטלף יסחוב עליו דבר. הוא מוסיף “אני חושב שלטכנולוגיה RFID UHF יש פוטנציאל לפתרונות ויישומים רבים מכיוון שהוא בעל יכולות שידור וקריאה רחוקים יותר. הייתי מעוניין להשתמש בטכנולוגיה הזו בלשביל להפוך את הניסוים שלנו להרבה יותר אוטומטיים”.

לינק לכתבה (מקור) בג’ורנאל RFID JOURNAL. 

צור קשר
close slider